ככה אני רוצה להתחתן (או: החתונה הקונסטלטיבית הראשונה שלי)

**הפוסט נכתב בספרד במהלך ריטריט שהעברתי שם.

יום חופש לי כאן בספרד ואני מתפנה לתרפיה בכתיבה שלי… איזה כיף… בשעה טובה מגיע שיתוף שקרה כמעט לפני חצי שנה בברזיל ורק כעת הגעתי אליו. התרגשות באוויר!

אז הטקס שאני עומד לתאר התחיל בהשראה גדולה בחתונה המהממת של דניאל ונעמה שנבנתה יחד עם סמדר מילר. בהמשך, טקס חגיגת חידוש ברית השותפות בין רון ואקהו בברזיל קרם עור וגידים, והייתה לי הזכות להנחות אותו.

לכבוד הטקס מיקמנו 5 מעגלים:

2 נפרדים – הבנויים משורשים ומייצגים את השורשים מהם מגיע/ה כל אחד מבאי הברית.

מעליהם 2 מחוברים שיצרו את הספרה 8 – הם נוצרו מצמחים שנשתלו באדמה וייצגו את השורשים האישיים שלהם שכבר גדלו דיים על מנת שיוכלו לצאת לעצמאות ולצמיחה משותפת.

מעליהם עיגול אחד נוסף הבנוי מאבני רוז קוורץ – אבן הלב, המסמלת את האהבה והיצירה המשותפת שנולדת מתוך החיבור שאינו יכול להתקיים ללא שני הכוחות יחדיו.

רוח סתיו ברזילאית ומעגל חברים אוהב ונרגש, התקבצנו ביער שליד ביתם של רון ואקהו, סביב מרחב הטקס המקודש.

כאמור, המעגלים הנפרדים ייצגו את העולמות השלמים הקיימים בהם וההכרה בעצמם ובבן/ת הזוג כיצור שלם ומלא בפני עצמו. ההצהרה בהכרה זו נאמרה בלי מילים ובנוכחות כאשר רון ואקהו צעדו ונכנסו ל-2 המעגלים הנפרדים בעודם מסתכלים אחד על השני בעיניים.

הזמנתי אותם לומר אחת לשני כמה מילים מהלב ברוח הקונסטלציה המשפחתית (משפטים הנותנים הכרה בקיים ובכך מעצימים את האינטימיות ומאפשרים מפגש כן, מרפא ואוהב), כגון: "אני מכיר בך כיצור שלם ועצמאי" ו- "אני בוחרת ללכת איתך דרך כל עוד היא משרתת אותנו ואת האהבה".

מכיוון שההורים של בני הזוג לא היו בחתונה, כמנחה הטקס, עלה בי אינטואיטיבית הרעיון להזמין נציגים מקהל החברים העדים לטקס, לייצג את הוריהם.

רון ואקהו בחרו 2 נציגים כל אחד/ת, וכך מחוץ למעגלים נעמדו 2 חברים-הורים והיוו להם גב והיסטוריה.

הזמנתי את הזוג להסתובב אל הוריהם ולהסתכל להם בעיניים. לתת לכל רגש, תחושה או מחשבה מקום. זה היה מדהים. ההתרגשות הייתה באוויר כאילו היו אלו ההורים האמיתיים, בשר ודם.

גם כאן הזמנתי בהשראה של הרגע לומר כמה משפטים קונסטלטיביים שמכירים באמת כמו שהיא. מההורים לילדים: "את/ה הילד/ה שלי ואני אבא/אמא שלך". ולהסתכל בעיניים לילדים שלהם.

עם המון הקשבה ורכות הזמנתי את אקהו לומר לאמא של רון: "את היית כאן לפני ואני הגעתי אחריך. מה שנתת לרון לעולם לא אוכל להעניק לו כאמא. את אמא שלו ואני זוגתו".

וכן להיפך. בין רון ואבא של אקהו: "אתה היית לפני ואני הגעתי אחריך. את מה שנתת לאקהו כאבא לעולם לא אוכל לתת לה. אתה אבא שלה ואני בן זוגה".

בבת אחת השתחרר המון מתח מכל הצדדים. ברגע שבני הזוג נתנו להורים הכרה זו, משהו נפתח.

נראה היה שבני הזוג, שעדיין עמדו במעגלים נפרדים, בשלים לעשות צעד מודע למעגלים המחוברים היוצרים את ה-8, מעגל האינסוף. המעגל ייצג את נקודת המפגש בין השניים. את המקום בו שני העולמות נפגשים. את המסתורין שמשך אותם כיצורים שלמים אחת לשני.

עלתה לי אינטואיציה להזמין באופן ספונטני שני נציגים נוספים לכל אחד/ת שייבחרו על ידם וייצגו את הזכרי והנקבי שבתוכם, על מנת להדגיש את תחושת השלמות הפנימית בעודם צועדים אל עבר המשותף והאחד.

רון בחר מקהל החברים העדים 2 נציגים/ות וכך גם אקהו, אשר נעמדו משני צדי המעגלים המחוברים. אקהו ורון הסתובבו אליהם, הסתכלו לנציגים של הנקבי והזכרי הפנימיים שלהם בעיניים ונתנו למפגש להדהד בגופם וברוחם.

כשהסתובבו חזרה יכולנו לחוש שינוי נוסף ואת ההבדל באוויר. שני א-נשים הנפגשים ובוחרים במודעות ללכת יחד עוד פעימת חיים, כאשר כעת האיכויות של הנקבי והזכרי הפנימיות שלהם קיבלו הכרה מלאה ויכולות להיפגש ברבדים חופשיים יותר המאפשרים מפגש של הלב ואינטגרציה משותפת מלאה יותר.

(עלתה לי תחושה ששותפות נשמה נובעת דווקא מתוך מהכרה הדדית בעצמאות נשמה).

היו חיוכים, היו דמעות, הייתה התרגשות גדולה באוויר והזוג החליף מילים מרגשות (מאוד) של הלב בבחירה המשותפת ללכת ביחד, בזמן שהניחו טבעות עם סמלי נחשים המייצגים את הארוס המגיע מהאנרגיה הנקבית והזכרית שבתוכם.

הכל היה בשל לעבור למעגל האחד!

בעודם פוסעים בחגיגיות אל האחד, הוזמנו נציגי ההורים להיכנס למעגלים הנפרדים, ונציגי האיכויות הזכרי/נקבי של של הזוג להיכנס אל המעגלים המחוברים, וכך נוצרה תמונה קונסטלטיבית מהממת כאשר רון ואקהו עומדים יחדיו במעגל האחד מלפנים, כשארבעת הזוגות מאחוריהם.

זה הרגיש כמו תמיכה מאוד גדולה שמגיעה הן מעברם המיוצג על ידי המשפחה והן מפנימיותם. זה פשוט הרגיש נכון. וכל הקהל האוהב והקרוב פשוט הצטמרר מהקונסטלציה שנוצרה ומהרגע המקודש.

בשלב זה פשוט יצא מפי בלי מחשבה המשפט: "וואו ככה אני רוצה להתחתן!".

מה הדבר החדש שנוצר מהמפגש בין 2 עולמות? הדבר שלא יכול להתקיים בעצמאות האישית ונולד ומתגלה מהחיבור של השניים? מה היצירה המשותפת של אהבתם מולידה לעולם?

בעודם מקדשים אחת את השני ביין ברזילאי משובח, בתוך מעגל האחד – מעגל אבני הרוז קוורץ, הצהיר רון כי הוא מכיר באקהו כמלכה ואקהו הכירה ברון כמלך.

הזמנו את החברים לומר מהלב ברכות באוויר ולאחל באופן חי ומלא תשוקה לבאי הברית, דברים שהעמיקו את השותפות של כל האורחים בטקס עצמו.

הטקס הסתיים בצהלות שמחה ובהכתרתם הרשמית לזוג מלכותי בכתרי הפרחים ששמו אחד לשנייה על ראשם.

איזו זכות לקחת חלק בדבר הזה, פשוט עונג ויופי צרופים!

 

**אפילוג**

זו הפעם השניה שאני מוביל טקס חתונה ופשוט התמוגגתי מכל רגע!

עבורי חתונה, כמו תפילה, זה משהו מאוד אישי. לאחר שמאסתי מזמן בתעשיית החתונות בארץ, זה היה פשוט מזכך ומחייה לקחת חלק בטקס כשהוא מחובר באופן אותנטי ועמוק להוויה של הבאים בברית האהבה. קרה קסם ומשהו יותר אישי ונוגע יצר תחושת אינטימיות ומשמעות שנגעה בחברים, המשפחה, העדים, ואפשרה גם לנו לקחת חלק יחד עם הזוג בטקס/המסע/התפילה המרגש.

אני אוהב להנחות תהליכים וליצור מרחבים של קסם ואינטימיות. לאחר הטקס הרגשתי שיש לי מתנה ושאני רוצה לתת אותה עוד לעולם!

אז מספר לכן/ם ולעולם שאם מה שקראתם מהדהד בכן/ם, ואתם/ן רוצים לערוך טקס הנבנה מתוככם, להפוך לתפילה, למשהו חי, פועם, אותנטי ומלא אהבה – אני כאן ! 🙂

בברכת מלא אהבה,

אור

By | 2018-05-12T13:25:30+00:00 6/06/2017|