**אדם עומד באמצע המעגל** גבר נאה לקראת שנות ה- 40 לחייו. מבטו כבוי. כעס מתחיל לבצבץ בפניו לפי הכיווצים בצידי הלחיים והלסת. מבטו מורכן מעט לפנים וממוקד בנקודה ברצפה. גבוה, מבנה גוף רזה ושרירי, שיער שחור ארוך ומעט מאפיר נוגע בכתפיו. בלחש יוצאות מפיו המילים: "אני רוצה להרגיש חי" "לא רואים אותי, איני חש משמעות, אני [...]
אני נדחה מרוב הא.נשים... אני מסתובב ונדחה מא.נשים ואני מכחיש את זה. זה מה שגיליתי על עצמי יום אחד לאחר סדנה שהעברתי מול עשרות א.נשים. הטריגר היה דווקא ממחמאה לכאורה שקיבלתי מאחת המשתתפות שאמרה לי שלרוב היא לא מתמסרת להדרכה של גבר, אבל איתי היא הרגישה ממש בטוחה (עד כאן זה נשמע אחלה), שאני כמו מעל [...]
פתחנו באש. יורים עלינו בחזרה. אני נמצא בסכנת מוות אמיתית ואני בכלל לא קולט את זה - בערוץ מתחתינו מחבלים! לבנון. החודש לפני 21 שנים בדיוק, ינואר 1997. מה בסך הכל רציתי? לסיים עם המארב הזה ולצאת לרגילה? ולמה אני לוחם? אנחנו עוד ילדים ובכלל אין מקום לשאלות כמו: "למה א.נשים הורגים אחד את השני?" "למה בחרנו בחוויה [...]
יום שלישי בערב, אני וציפור בדרך להצגה 'אישה בורחת מבשורה' על פי ספרו של דויד גרוסמן. דניאל, חברי היקר, הוא אחד השחקנים הראשיים בהצגה. לא קראתי את הספר ולא ידעתי בדיוק למה לצפות. לא הייתי מוכן למה שקרה שם... בימוי מבריק, שחקנים שמתאבדים על התפקיד שלהם וכל שנשאר לי זה להתאבד יחד איתם. ההצגה היכתה בי. זיכרונות ילדות, [...]
היכן שנמצא פוטנציאל הריפוי והשינוי הגדול ביותר, לשם אני נמשך פעם אחר פעם. מוקדש באהבה לכל מי שרוצים להעז לצאת מכל ארון שהוא בתקופה זו. אני כבר מזהה את ריח השינוי כשהוא מגיע באפי. הדרך מבקשת ממני להרפות מהידע או מהרעיונות שאחזתי בהם עד כה. להעז ולשחרר, להסכים קצת לשכוח וכמו תינוק סקרן שמחובר לחכמה הטבועה עמוק בתוכו - [...]
