פגישות עם אנשים מיוחדים – השמאן מארמניה

//פגישות עם אנשים מיוחדים – השמאן מארמניה

פגישות עם אנשים מיוחדים – השמאן מארמניה

סנט פיטרסבורג, סוף הסתיו. ימים ראשונים של 2- מעלות ושכבה דקה של שלג מכסה את צידי המדרכות. עטופים היטב אנו מגיעים לסטודיו המקסים של נסטיה ליד מרכז העיר. כבר התארחתי כאן בקיץ עם ההקשבה הקוונטית. הפעם למרות הסדנאות המוצלחות שהעברנו והאנשים הרבים שנחשפנו אליהם, לא היו מספיק נרשמים לפתוח את קורס ההקשבה בשנית.

משהו בתוכי אמר לי: "אור זה זמן להרפות… כמו שלכת…". נשמתי עמוק והתיישבתי ליד נסטיה שחייכה אלי בשקט. אולה הצטרפה אלינו וביחד הקשבנו ללב.

דווקא ממקום של שחרור עלה רעיון לקיים סדנה בת יומיים, בנושא של תקשורת אותנטית והקשבה בתהליכים של פרידות וסליחות… אנחנו כבר כאן והאנרגיה כאן… אז יאללה… רוח חדשה החלה לנשב באופן מפתיע ויחד עמה התרגשות.

אני עוד הייתי קצת סקפטי ואמרתי שיש לנו רק יום לארגן את הסדנה ולא בטוח שנספיק. אולה בחיוך שובב אמרה לי: "אתה תתמקד בתכנים ותביא את הלב, אני אהיה על ההפקה!". וכך, בפחות מיומיים, נולדה סדנה בת 20 איש, בשלים ומוכנים ללמוד, לשחרר, לרפא ולהעמיק בדרך הלב. עבורי זה היה ממש קסם. כבר חשבתי לעצמי שאת השבוע הקרוב אעביר בכירבול חורפי במיטה בבית של קטיה שאירחה אותנו.

מסתבר שלשינויים בתוכניות הייתה סיבה נוספת. הקורס שהיה מתוכנן להתקיים, אמור היה להסתיים 16:00, ואילו הסדנה שפתחנו באופן ספונטני, תוכננה כך שתסתיים ב-18:00.

היום הראשון של הסדנה הסתיים לו ואני ברגשות מעורבים של שימחה יחד עם עייפות מכל השינויים הספונטניים ומחשבות מה היה מדויק בלימוד ומה פחות, רק רציתי לחזור הביתה ולישון. התלבשתי היטב – כובע, כפפות, צעיף, סוודר, מעיל. טקס שלוקח לפחות עשר דקות במזג האוויר הצפוני כאן, וכבר הייתי מוכן ליציאה. אולה עוד התעכבה בשיחת סיום עם נסטיה ואני החלטתי לצאת ולחכות לה באוויר הצח והקרררר.

איך שאני עומד לצאת מהדלת, נכנס בחור עם נוכחות שתפסה את תשומת ליבי. לחצנו ידיים, אמרתי לו שלום (פריבייט) ועמדתי לצאת, אך משהו עצר אותי. הבחור עם שיער שחור ארוך ומטולטל, עיניים חומות וגדולות, מראה שאינו אופייני לרוב בסביבה המקומית, נכנס והתיישב ליד דלת הכניסה לסטודיו. הבנתי שכנראה הוא מורה ששוכר את המקום משעה 18:30 ובא להעביר שיעור כלשהוא אחרי הסדנה שלנו.

עם מעיל, צעיף, כובע צמר וחמש שכבות מצאתי עצמי מתיישב ומתחיל לנגן בגיטרה שהייתה מונחת לידי. הבחור לקח תוף ג'מבי ששכב מאחוריו והצטרף אלי לג'אם ניגון ספונטני. היה חיבור מקסים ועפנו אחד עם השני בנגינה. לאחר מכן באופן אינטואיטיבי כאשר חשנו שזה הזמן לשקט הנחנו את כלי הנגינה בצד והסתכלנו אחד על השני עמוק בעיניים.

הוא לא יודע אנגלית ואני לא יודע רוסית, רק אהבה ומפגש בין שתי נשמות עתיקות. תחושה מאוד ברורה של לימוד, ריפוי והודיה על הרגע שנח לו לתוך נצח של כמה דקות, המלווה את המפגש בינינו. עולה בי תחושה עמוקה שהוא היה מורה שלי בתקופת חיים קדומה וכי הוא בא כיום להזכיר לי משהו שידעתי.

הוא מסמן לי לקום וניגש אלי כמו כירופרקט מיומן, אוחז אותי בכמה אופנים שמוציאים לי קנאקים נכבדים מהגב והצוואר. אני נהנה, אני אוהב שמוציאים לי קנאקים מהגוף. ואז אני מקבל סימן להתיישב וקאהן (שבהמשך משתף שהוא מארמניה במקור וזה שמו) מתיישב על הברכיים מאחורי ומניח ידיו על צווארי. אני חש נעימות וחמימות ומרפה את הצוואר לאחור, כפי שהוא מסמן לי.

שקט, אני מחוץ לגוף, כמו בחלום, מתח משתחרר ממני ברמה האנרגטית ומתנקה מהגוף האסטראלי בזרמים חמימים ואני חש זאת דרך הגוף הפיזי. דקות ארוכות עוברות (בתחושה שלי חצי שעה לפחות). אני מרפה לתוך שקט עמוק. שקט מלא שלווה, חכמה וביטחון.

אני לא שמתי לב לכך, ומה שאני כותב לכם כעת, הוא בהבנה לאחור מה קרה. בפועל פתאום התעוררתי וחשתי את קאהן מאחורי מניח ידו על ליבי מאחור בין השכמות, מאפשר לי לחזור מהחוויה האסטראלית שעברתי. המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש: "וואי היה לי כל כך נעים שפשוט נרדמתי לאיזה חצי שעה". לא הבנתי בתחילה שקאהן הוציא אותי למסע קטן של חוויה אסטראלית.

הוא מתיישב מולי, מודע לכל מה שעברתי, הוא ליווה אותי שם, ואנו שוב דוממים, מביטים בעיניים. אני בחוויה מאוד עוצמתית של שקט מאוד עמוק ונוכחות מלאה, אבל ממש מלאה בגוף. חוויה שמעבר לעונג. זה ממש כמו המקומות העמוקים אליהם מגיעים עם ההקשבה הקוונטית. עם ההקשבה, התהליך בחוויה עבורי הוא כמו משפך או וורטקס שלוקח אותנו בספיראלה פנימה אל נקודת האחדות, כאן אני מוצא עצמי הישר במפגש עם נקודה זו.

כאילו משהו הזכיר לנשמה שלי איך זה מרגיש להיות בבית, והנשמה בשלווה, פשוט ממשיכה להרפות, הרפיה אינסופית בתוך הגוף אל המקור. אני מקבל מסר מתוכי: "באת לכאן ללמוד על הכלי הזה וכיצד להשתמש בו ללמוד על עצמך. להעצים את השדה האנרגטי שלך מתוך העצמת הנוכחות בגוף באמצעות שחרור שליטה והתמסרות. זאת לשם העמקת ההקשבה בתהליכי ההתפתחות וההתחדשות השונים הנובעים מכך".

אולה נכנסת לסטודיו ואני כמו ילד מתלהב אומר לה: "אולה את חייבת לחוות את זה!". קאהן זורם עם הזמנתי ומזמין את אולה להתיישב עם הגב אליו באותו האופן בו הושיב אותי. כעת אני רואה כיצד קאהן מתיישב ומניח את ידיו ברכות משני צידי הצוואר ויוצר בעדינות לחץ משני צידיו. אצלי הוא עשה זאת בכזאת עדינות שאפילו לא שמתי לב.
(מעניין שהידיים ממוקמות היכן שנמצאת נקודת הדיקור ST9 על הערוץ האנרגטי של הקיבה, ושמה בתרגום לעברית: "אבחנה לאדם". מכיוון שבעבר היו מאבחנים דרכה ואף מנבאים את עתיד האדם דרך תחושת הדופק במקום זה). בשניות עומס רגשי משתחרר מאולה וקאהן משחרר את ידיו ומאפשר לגופה להמשיך ולהתנקות ולשחרר. רגעים של שקט והקשבה.

אני מבקש ממנו לספר לי על כך עוד ולהתנסות בכך בשנית. קאהן מכניס אותי בשניות למצב טראנס אסטראלי, גופי מרפה. בשנייה וחצי לפני שאני ממשיך, עוד חש כיצד הצ'קרות שלי מתנקות ביחד עם כל מערכת המרידיאנים בגוף. חוויה של שעת נשימה מעגלית והשפעותיה על הגוף, עוברת בי ברגע. כשאני חוזר אחרי שניות בודדות (שבחוויה שלי היו כמו שעה!), גופי רפוי רך ונינוח מאוד. קאהן מראה לי את האופן בו גופי זז בזמן החוויה.

מכיוון שברגעים אלו אנו בשחרור מוחלט ללא כל שליטה של המיינד, תת המודע יכול להראות לנו בבהירות דרך תנועות הגוף והקולות הספונטניים שיוצאים מאיתנו, היכן אנו מחזיקים מתח ורגשות. כך אנו מקבלים תמונה אותנטית ובהירה על המקומות העמוקים המזמינים להיפגש עמם. הגוף פשוט מראה לנו בצורה עירומה היכן יש החזקה, מה מצב הנפש מבפנים ומה מזמן מפגש באור המודעות עם הלב.

הערב עומד להסתיים וקאהן מלמד אותי כיצד לעשות תרגול זה, ומנחה אותי להעביר אותו את החוויה האסטראלית. אני מתמקם מאחוריו אוחז את צווארו ובשניות הוא מרפה, גופו נע מעט באופן לא רצוני. אני חש שהוא כמו מסתכל עלי מלמעלה ובודק שאני עושה זאת נכון. לאחר כמה שניות אני מרפה וקאהן חוזר לנוכחות מלאה בגוף. נותן לי עוד כמה הנחיות כיצד, איך ומתי אוכל להשתמש בכך בתהליכים של ריפוי וצמיחה.

בימים הבאים אולה ואני מתרגלים זאת אחד עם השנייה ומתחילים בעצם במסע מרתק של חקירה הפותחת דלת אל האחד. אנחנו גם צופים בסרטונים ברוסית שאולה מתרגמת לי של אלכסנדר אוגולב, רופא לשיטות ריפוי סלובניות עתיקות (יש שם המון ידע וחכמה בדומה לאומנויות הריפוי של המזרח), המלמד כיצד לעבוד עם כלי זה ומטפל באנשים באמצעות עיסוי איברים פנימיים בבטן (Internal Visceral Massage).

אני חוקר כיצד אני נכנס, נמצא ויוצא ממצב הטראנס האסטראלי כאשר אני בהקשבה קוונטית לגוף, ללב, לנקודה הסינגולארית שבו… ואשתף על כך עוד בהמשך. פעמים רבות גם חלומות משמעותיים מגיעים אלינו באותם הלילות וביומיום צפים נושאים שמזמינים אותנו להיפגש ולהתמודד עמם ביתר בהירות.

ככל שמרפים פוגשים מקור. מהמקור יש נביעה אינסופית של אהבה. מעולם הבריאה אל עולם היצירה. מהמקום הזה ריפוי, שינוי והתחדשות מתאפשרים בספונטניות וללא מאמץ. שריר ההרפיה פנימה הוא שריר של Being ולא של Doing ולכן זה מבלבל לעיתים, ודורש מעט תרגול ללמוד ולהפנים כיצד להפעיל משהו על ידי אי הפעלתו.

בהבנה שלי אין קיצורי דרך, אך כשמדויקים הזמן יכול להתכווץ. פגשתי כלי שמכווץ זמן. (תרתי משמע, חוויה של עשר שניות יכולה להיתפס כשעה ארוכה). זהו כלי עוצמתי מאוד ובחוויה שלי אינו מתאים לכל אחד. אך ברגע הנכון ובזמן הנכון, ביחד עם האיכות העמוקה של ההקשבה, הוא יכול להוות מורה דרך נפלא.

ההרפיה העמוקה הזו היא סוג של שחרור הדומה לעילפון או למוות. אנו מתנסים בשחרור שליטה עמוק המאפשר לנשמה שלנו להרפות פנימה אל המקור ממנו היא באה. אנו לומדים להקשיב למקום של התמסרות טוטאלית. מקום אליו הנשמה שלנו כמהה, כי הוא מלמד אותנו רבות על עצמנו, על טבענו ועל החיים. זוהי דרך ללא יעד מוגדר, ותכליתה היא עצם ההתנסות, הלמידה והחוויה בדרך החקירה והגילוי שמעבר לידוע ולמוכר לנו על נפלאות הנשמה, והאחד שמעבר לסוף, ולאינסוף, ממנו היא נובעת.

By | 2019-07-09T19:48:42+00:00 20/03/2014|