fbpx

להיות ציפור – רגע לקראת חג החירות

//להיות ציפור – רגע לקראת חג החירות

להיות ציפור – רגע לקראת חג החירות

אני ציפור דרור ואני עף ביער בין העצים והענפים.
אני באהבה עם היער, אני חווה קלילות וחופש ומשחקיות
והנאה גדולה לשייט לי כך בחלל. איני רואה את גופי,
אך אני יודע שאני ציפור דרור וזו חוויה אדירה !
אני קטן וזריז, כמו בסרטי מלחמת הכוכבים (להבדיל אלפי הבדלות)
אני משנה זוויות בחן ובמהירות, חותך באוויר מעלה ומטה
משחק עם הענפים והעלים כשמשב רוח כנפי חולף על פניהם.
.
בוקר
.
אני בזמן המיוחד שלי עם עצמי שאני כל כך אוהב
(כן אני יודע שיש לי הפריבילגיה שעוד אין לי ילדים),
נושם, מותח ומאוורר את המרידיאנים, הגוף והנשמה משנת הלילה
ציפור דרור באה כבר כמה ימים באופן קבוע
ומתיישבת מעלי על ענף או קצה הגג,
שרה את שיר הבוקר שלה ומלווה אותי במהלך התרגול.
.
לתקשר עם בעלי חיים
.
יש דבר שרובנו לא למדנו בבית הספר
אני מדבר עליו גם בספר ההקשבה הקוונטית,
למרות שלא נכנסתי איתו לעומק בספר זה
(נו טוב, שתהיה סיבה טובה לספר המשך),
והוא תקשורת של הלב עם בעלי חיים.
נוכל לקרוא לזה גם סוג של טלפתיה.
לרוב בתקשורת עם בעלי חיים, אנו רגילים
שהתקשורת נעשית דרך מגע.
.
אני זוכר שכפעוט בן שלוש בקיבוץ עוד לפני הכלבה הראשונה שלי, אבא היה לוקח אותי לסוסים
והדבר הראשון שעשינו היה
להתקרב אליהם וללטף אותם.
.
אך עם בעלי חיים שאינם בויתו
התקשורת היא מעט שונה.
(ונמצאת גם עם בעלי החיים המבויתים שלנו כשאנו נותנים לו מקום). זו התקשורת של הלב. תקשורת שהיא ברמה הקוונטית.
.
זהו מידע שנמצא בשדה המאוחד שכולנו חלק ממנו
ועובר בינינו בטלפתיה בלי זמן ומרחב.
ידיעה שקיימת בי. באותו הרגע היא קיימת
בשדה התודעה האחד או הקולקטיבי
ונגישה באופן סימולטני (בו זמנית) לצד השני.
כי אין באמת צד שני. הכול זה שדה אחד של תודעה.
עבור חיות הבר מסרים שהן מעבירות
דרך שדה זה אשר ברמה המדידה
קשור לשדה האלקטרומגנטי של הלב,
הוא שווה ערך למגע או ליטוף.
וכשהן חוות את השדה של הלב שלנו,
אם איננו מודעים לו, הוא יכול להוות עבורן פלישה
כאילו מישהו בא והתחיל לגעת בכם בצורה לא נעימה כלל,
מבלי שנתתם לו רשות להתקרב אליכם, ובטח שלא לגעת.
.
לכן הדבר הראשון שאנו רוצים לעשות
כשאנו נכנסים לטבע או בסביבה עם חיות בר,
הוא להרפות לתוך הלב שלנו ולחוש אותו.
מה קורה בו כעת? עד כמה הוא סוער או שקט?
להקשיב ולחוש אותו תוך כדי נשימות איטיות
ומעט עמוקות יותר וכך איכות התקשורת בתוכנו
במידע שהלב שולח אל המוח ובחזרה הופכת קוהרנטית,
ובעלי החיים מיד מבחינים בכך.
.
הצעד הבא יהיה שלבנו יהפוך אט אט
מתחנת רדיו רועשת ופולשנית
לאנטנת קליטה מעודנת ורבת עוצמה.
החיות מאוד רגישות לכך, וכשהן חשות לב כזה,
הן מיד יודעות לזהות אותו. מכאן תקשורת יכולה להיפתח
(מזכיר שעבור החיות תקשורת זו מוחשית ואמתית
כמו שמגע מוחשי ואמתי עבורנו).
.
חוזרים לציפור הדרור
.
היא שואלת אותי מה אתה עושה? זה מצחיק אותה.
אני משיב לה בידיעה פנימית של הלב:
"ראית פעם חתול נמתח על הבוקר?"
ושולח לה תמונה מהלב שלי אל הלב שלה (כאילו הוא מקרן תלת מימדי).
היא צוחקת וממשיכה לצייץ ולשיר.
.
צהריים
.
שלומית באה אלי לסשן.
היא מתקשרת להתנצל שהיא מאחרת בכמה דקות.
על כביש הגישה בדרך למושב היא ראתה לפתע
ציפור דרור עומדת על קו הפרדה לבן,
ומכוניות עוברות מכל צד במהירות. והציפור לא זזה.
"היא בטח פצועה" חשבה לעצמה, ועקפה אותה.
במראה עדיין ראתה את הדרור.
משהו בא אמר לה לעצור וללכת במהירות
להזיזה מהכביש פן תידרס. קו הפרדה לבן,
מכוניות נוסעות מהר, מסוכן.
אך כוח פנימי קורא לה לעשות כך.
היא מגיע אל הציפור. זו אינה זזה.
היא אוספת אותה בידיה שבה אל המכונית
וממשיכה בדרכה אלי. בחצי התנצלות ומעט נסערת
מספרת לי תוך כדי נסיעה,
על החוויה הזו ועל הדרור הפצועה שאיתה,
אומרת שאינה יודעת כלכך מה לעשות,
ושואלת עם זה בסדר לבוא איתה אלי.
.
הדרור הייתה מפוחדת, ממש קפואה ולכן לא עפה.
שלומית חשבה שנפצעה.
תוך כדי שאני אומר לה שהיא יכולה באהבה
לבוא עם הדרור שיש לה בית חם לנוח בו.
לבי התחבר לליבה של הדרור.
קשה לי קצת להסביר איך, מן ידיעה כזו, הקשבתי לה.
חלום הדרור עלה, ובפחות משניה ליבי הקרין לה
את החוויה שעברתי בחלום.
כמו ריפוי ואהבה מלב אל לב. מאור לדרור.
עוד לפני שהספקתי להגיד ג'ק רובינזון,
אני שומע את שלומית מהעבר השני של הקו
בפליאה: "וואו היא עפה, היא בסדר, היא עפה לה".
וואו… פלא, פלא גדול החיים האלו,
אני חושב לעצמי וחש פליאה והודיה.
.
מסר מעבר למילים
.
אחת הדרכים בו הקיום (Great spirit)
מדברת אלינו, היא דרך מפגשים.
כשאנו פוגשים באדם שלא ראינו הרבה זמן
ובדיוק באותו יום חשבנו עליו,
או בחיה כך פתאום ברחוב או בטבע,
פעמים רבות יש למפגשים אלו מסר עבורנו.
.
הנה מגיע לו חג הפסח, חג החירות והאביב, חג הדרור.
הדרור הגיע אל שלומית, אלי, וכעת גם אליכם,
קוראים שורות אלו.
.
ישנו חסד באור וישנה הדרכה פנימית,
היא תנחה אותנו פעם אחר פעם במפגשי החיים.
תזמין אותנו חזרה אל השדה האחד.
שתמיד פעם, פועם ויפעם בלבנו.
.
פרילוג לחג אביב ודרור
על ידי אור קורן| 2022-05-05T18:12:57+03:00 8/04/2022|