סיבת המוות – מת בשיבה טובה

//סיבת המוות – מת בשיבה טובה

סיבת המוות – מת בשיבה טובה

סיבת המוות – מת בשיבה טובה
זמן – הגיע הזמן
מקום – כדור הארץ
יעד הבא – ?
היכן היעד הבא שאני רוצה ליצור בו תחושה של בית?
מטורף ככל שזה ישמע, אולי כדור הארץ?
.
אז זה אני בן 6. קצת אחרי שעברתי מלינה משותפת בקיבוץ ללינה משפחתית.
אני מסתכל על התמונה הזו ומרגיש מעומק הווייתי משהו יותר רגוע, נינוח ובבית.
כותב מתוך חיבור והשראה לאור הילד הזה שהוא אני.
.
תארו לכם עולם שאתם קמים בבוקר ומרגישים בית. מרגישים בבית.
גם כשקשה. גם כשמפחיד או נמאס ממשהו ורוצים לעשות שינוי.
עדיין עמוק בפנים יש תחושה של בית.
בית שיכול להיות בית בכל מיני מובנים.
בית פיזי. תחושת שייכות. הגוף כבית של הנשמה.
מקום בעולם שמרגיש בית. חיבור עם חבר/ה שעושה הכי בית בעולם ..
.
המשותף לכולם היא הבקשה שלנו להרגיש שאפשר וזה בטוח להיות אני. לגלות שהחיים מבקשים מאיתנו שנהיה כל כולנו כמו שאנחנו.
שיש מקום לכל חלקנו. שאפשר להיות גם "אני" וגם "אנחנו" ולהיות גם חלק ממשהו גדול ממני.
.
עכשיו באה שאלת מיליון הדולר. מי זה ה"אני"? או ה"אנחנו" האלו?
וגם איך לעשות זאת יחד עם החלקים בנו שחוו דחייה, פגיעה, נטישה.. ופוחדים לחוות שוב כאב בפעם המי יודע כמה..
.
אז תארו לכם עולם שיש מי שחונכים אותנו כבר מגיל צעיר לדרך הזו. מלמדים אותנו כיצד לשאול את השאלות הללו. להקשיב לילד הפנימי שבנו.
להקשיב לריק, ללא נודע ולמסתורין מצידה השני של השאלה, ולתת מקום למה שיבוא.
.
ותארו לכם שאנו יכולים לקחת חלק ביצירה של עולם בו אנו נולדים ומולידים לחיים בהם כנות, אמון וקירבה בין אנשים היא ערך.
שמלמדים אותנו פשטות ואיך לגלות את ההומור בפרדוקסליות של החיים.
איך להתמסר, לשחק ולשהות בתוך חוויה של זמן ללא זמן.
שמלמדים וחונכים אותנו כבר מהילדות כיצד להשתמש באנרגיה mינית ובmיניות שלנו בשמחה, מודעות ובקדושה.
שמלמדים אותנו כיצד לתת מקום לרגשות שלנו ולהביע את צרכינו.
שמלמדים אותנו כיצד לתקשר מהלב ולשים גבולות בריאים.
שמראים לנו דרך דוגמה אישית לבקש עזרה ולהיתמך
על מנת לאפשר לאינטימיות להיווצר בטבעיות.
.
תארו לכם עולם שמסתכלים בו בעיניים ויודעים שכל רגע הוא יקר וקדוש.
עולם שבו עצם הבחירה לחיות ערים נוכחים ומודעים היא תרופה אנושית בפני עצמה.
שהחיים קדושים ויכולים להיגמר בכל רגע.
שמלמדים אותנו כיצד להתחבר למוות במקום לפחד ממנו או לראות בו אויב, דווקא על מנת שכל עוד אנחנו חיים שנעז באמת לחיות, לאהוב ולשתף באהבה שלנו, גם אם נפגענו או חווינו כאב בעבר.
.
באמונה שלי, זה מה שהנשמה שלנו ושל האנושות מבקשות כעת,
להתבונן פנימה ולהתחבר אל עצמנו ולאו דווקא לבד,
התקופה הנוכחית קוראת לנו להיתמך ולתמוך אחד בשנייה.
.
מכאן הקריאה העמוקה שלי ליצור מרחבים שכאלו, ולא כי אני כבר יודע,
אלא כי הנשמה שלי מבקשת את זה מליבת הווייתה.
ואני יודע שישנן עוד מליוני נשמות מהממות כאן איתי שמבקשות זאת גם!
.
אני זוכר שנתתי לנשמה שלי מתנה גדולה, ולקחתי אותה לפני שנים למסע כזה עם תהליכים בינאישיים במרחב בריא של התפתחות אישית וקבוצתית,
המביאה צללים ואור אל היצירה של החיים…
וכן – חוויה טרנספורמטיבית שמשנה פרספקטיבה
ומאפשר להכיר מחדש אותי, אותי באמת, אותי האותנטי,
לחיות יותר תכלס כמו שנועדתי…
.
אני זוכר את תחושת האש בגוף שבאה עם התשוקה העמוקה להגשים עוד מרחבים כאלו ולהזמין את כווווול חבריי גם גם כן לדרך המופלאה הזו.
.
מאז אני מקדיש חלק גדול מחיי ללימוד וליצירת מרחבים כאלו.
סוג של בתי ספר, רק עם פחות ספרים ויותר לבבות פועמים ואנשים,
בהם מתקיימות התנסויות שוטפות ומשותפות.
לימוד וחניכה של תהליכי עומק עם מודעות רגשית וחיבור מודע לmיניות שלנו – לאנרגיה הויטאלית של החיים.
.
אני מאמין שקבוצה מאפשרת להיכנס למסע מאוד מלמד, מחולל שינוי ועוצמתי ששונה באופיו מתהליך אישי בלבד.
בטח כשאנו רותמים אותה להעצמה האישית שלנו.
.
עבור המתעניינים במסע הקרוב שמתקיים ב'חוות הילה' שבכפר יחזקאל.
ב- 24-27.6. משאיר פרטים באהבה מטה.
.
מקדיש את הפוסט באהבה לנו ולכל מי שבוחרים להיות בחיבור לנשמתם,
חברי לדרך שאני מכיר ולא מכיר(עדיין), משפחת הנשמות שלנו שבוחרת ללכת עם קול הלב בטוטליות 💜🐉🐉💜
באהבה אור

על ידי אור קורן| 2020-06-11T14:59:03+00:00 8/06/2020|