חורים בשיניים, אמונה קוונטית ו… איך לא? קורונה.

מודה שאני אוהב לאכול לימון חי… אבל לאמייל בשיניים שלי מסתבר שזה לא תענוג (3 חורים)… כותב לכם בחור שניגמל מההרגל המגונה בימים אלו.
עטוף במסכה. טופס בריאות שמלאתי בבית. עוד אחד שמלאתי בסמייל בית שמש. ג'ל ידיים וכפפות הגעתי בזמן כמו תלמיד שחיכה כבר חודשים לפגוש את המורה שלו. המורה שלי כעת הוא ד"ר עאמר. חייכן ומלא לב.
סבאח אל חייר ד"ר עאמר
בוקר טוב ד"ר עאמר
סבאח אל נור יא נור
בוקר אור יא אור
כיף חלאכ?
מה נישמע?
אילחמדואלילה , מבסוט
ברוך השם אני בטוב
ווא אינתא?
ואתה?
כולו תמם שוקראן יא זלמה
הכל טוב תודה חבר.
"ד"ר עאמר אני רוצה שתעשה לי את 3 הסתימות בלי הרדמה.
אני אנשום וארפה ואזמין אנרגיות טובות וכך לא אשתמש בחומר ההרדמה.
אני לא אוהב את התחושה של הנימול שאתה הולך איתה אחרי זה."
.
.
ד"ר עאמר מחייך ואומר לרעות האסיסטנטית:
"תכיני חומר הרדמה הוא בטוח יצטרך".. בכל זאת 3 חורים!
.
ראיתי איך כל תא בגופי נכנס להתרגשות.. אני הולך לעשות פה קסמים.
אני אקשיב בצורה קוונטית לשיניים ולעצבים ויאפשר לאנרגיה לזרום..
.
אני לא גיבור גדול. פשוט הייתי ממש סקרן אם זה יעבוד.
הזריקה ממילא מחכה למקרה הצורך.
.
"אולי את העולם מבחוץ סוגרים עלינו…
אך בעולמי הפנימי יש קסמים וניסים"..חשבתי לעצמי
.
אלו היו 20 דקות מהירות וקלילות. אפילו אצל שיננית יותר רגיש לי.
ד"ר עאמר היה מופתע אך שיבח ואעריך אותי.
הרגשתי את כוחות הבריאה רוקדים איתי במעמד חגיגי זה
.
לפני שהלכתי ביקשתי סלפי עם 2 המלאכים שטיפלו בי מאוד יפה בכללית בית שמש.
שוקראן כתיר ד"ר עאמר
תודה רבה ד"ר עאמר
.
עפוואן
בבקשה
.
איסלאם ווא אידכ
יבורכו ידיך
.
וואידכ
וידיך גם
.
יעטיכ אל עפיה
רק בריאות שתהיה לך
.
אללה יעפיכ
אלוהים ייתן לך בריאות
.
משם נסעתי לטבול במעיין נסתר ותוך 15 דקות כבר הייתי לבד בטבע במציאות שונה לגמרי.
חשבתי לעצמי כמה חשוב (עבורי) לא להאמין ישר למה שאומרים לי/נו.
אם אומר על לשון החיוב:" כמה חשוב להאמין בעצמי/נו."
לחקור לבדוק ולהסכים להקשיב ולהתנסות גם במחיר טעות/כאב.
נזכרתי איך נגעתי בתנור לוהט בתור פעוט בן 3, אפילו שהזהירו אותי שזה חם מאוד!
ואיך אהבתי לטפס על עצים ולקפוץ כל פעם ממקום קצת יותר גבוה בענף. לגלות מאיפה הכי גבוה שאני יכול?
אחרי טבילה ארוכה במים הקרים עמדתי ערום מול השמש יחד עם העצים והטבע וחשבתי על כל מיני מקומות שזה יכול להיות רלוונטי לחיי כעת.
באתי לפה לחיות! ובמקום לחכות שאולי יום אחד כל פחדיי יעברו, אני בוחר ללכת כבר כעת (גם) עם הפחדים שלי אל הלא הנודע, לחקור לגדול.
.
אם יש משהו שאני לומד מהקורונה הזו, הוא שכל מה שעולה לי. וכל מה שאני פוגש (ובטח גם רבים ממי שקוראים אותי כרגע) כמו חרדות קיומיות, חוסר ודאות ופחד, היו קיימים שם תמיד.
ואין זמן טוב מזה להיפגש עם עצמי ועם המקומות האלו ולנצל את הטרפת הזו בעולם כדי להתחבר לעצמי/נו עמוק יותר.
כי החיים הם עכשיו. עכשיו אני יכול להיות בחיבור.
באתי לפה להרגיש. להתחבר. להיפגש. ומכאן לאפשר לצד השני במשוואה לקרות מעצמו: ללמוד. להשתנות ולגדול.
.
אסיים בשיר תפילה שאקדיש אותו עבור הלבבות הפועמים חיים בארעיות של החיים. אמן שאנו חיים מתוך חיבור עמוק יותר לעצמנו ולאדמה. ויודעים את כוחנו יופיינו ומתנת נוכחותנו ונותנים אותה כאן על פני הארץ:
.
"לחבר בין מדע ואמונה
מחשבה ורגש
להפוך את הפחד לחבר
את החולשה לעוצמה
את איבוד השליטה לשחרור שליטה
את החיים לאומנות"
.
אוהב אור

שתפו את הפוסט

פוסטים קשורים

כותרת