כשאהבה מבשילה ויורדת לקרקע

תקופה של מערכות יחסים שמעמיקות בחיי (תודה לקורונה).
לראשונה מזה 3 שנים אני יותר מ-3 חודשים בארץ (חצי שנה בשבוע הבא).
וטוב לי. ממש טוב לי. לא רוצה לטוס לשום מקום. נותן לקריאות ליבי לקשר ולבית מקום להעמיק שורשיי.
.
זמן נפלא לתת לכל מיני תבניות ישנות להתפוגג ולהתמוסס.
פוגש את המודלים לזוגיות עליהם גדלתי,
אם בחיי האישיים, בסיפורי אגדות על נסיך ונסיכה ובסרטים של הוליווד. מזהה את המקום שממש רצה שיהיו מודלים ראליים וברי קיימא שבאמת ניתן ליישמם.
.
לומד כי כל דרך חייבת להיות דרך חיה ומתגלה מתוך המפגש עצמו.
נזכר איך לפני תחילת קשר בעבר הייתי פעמים רבות
(שלא לומר תמיד) מתמלא באימה. אימה מהלא נודע !
האם הקשר הזה הוא ה-קשר בה' הידיעה של חיי.
כן? לא? פחד אדיר שהוא יגמר. פחד מלחוות כאב שלא אוכל להכיל, פחד שאכאיב. זה סוג של פחד מוות שיכל ממש לשתק אותי
.
הריפוי והשינוי הגדול הבשילו בי כאשר שיניתי גישה.
במקום לפחד מחוויית הנטישה.. התחלתי לחקור אותה בתוכי.
להיפגש איתה דרך תחושות הגוף. הפסקתי לנטוש את חווית הנטישה.
וזה פתח עולם שלם של חופש פנימי בפני עצמו..
דבר נוסף שנבע מכך היה
שבמקום לשאול האם זהו הקשר של חיי, או האם זו בת הזוג,
הנשמה התאומה/משלימה/תואמת…(השלם אתה החסר) שלי?
שאלתי בלבי שאלה אחרת שעושה את כל ההבדל !
"האם יש לי רצון להיות בקשר הזה?
האם יש לי סקרנות ומשיכה ועניין להכיר עוד אותי ואת מי שלצידי?
-מאמין שזה נכון גם לקשרים ארוכים, בעלי משפחות עם ילדים-
כל עוד התשובה היא כן, הלב שלי שחי את ההווה
יכול להוביל את הראש שחיי הרבה בעבר ובעתיד,
במקום להפך.
הרבה שקט בבחירה לעשות דרך משותפת נובע מכך. וזה תורם ישירות
לקשר עצמו ולאהבה שבו, המזינים את תהליך הגדילה
וההבשלה של העצמיות.
.
דבר נוסף שפגשתי, העלה בי מבוכה כלפי עצמי כשגיליתי אותו.
היה איזה קול שאמר לעצמו: "מה את זה אתה אמור כבר לדעת?"
אבל האמת שגם אם ידעתי. לא באמת ידעתי אותו!
מצאתי מחשבה שאומרת שהאהבה שלי אל בת זוגי אמורה לגדול עם הזמן.
אם הדבר לא קורה משהו בי או בקשר כנראה לא נכון, או לא עובד.
הייתי מנסה לאנוס חוויה של אהבה מאולצת
למרחב המשותף בלא הצלחה, ומאשים את עצמי בכישלון
בכל פעם ש"שוב" לא הצלחתי לאהוב.
.
השבוע מצאתי את עצמי בתוך רגע כזה. אך הפעם הגיע משהו חדש.
חוויה שבה אני נשאר קרוב בלב אל עצמי בתוך מפגש עם מי שאיתי.
זה היה מאוד נעים לחוש את האהבה שלי אל עצמי
גדלה ומעמיקה באופן כנה.
הדבר הבא שקרה היה שככל שאהבה זו קיבלה מקום,
היא החלה באופן טבעי להתרחב אל בת זוגי ואל העולם.
.
כך החלה להיווצר ישות של אהבה שלא הייתה קיימת לפני כן.
ישות זאת תוכל להתפתח ולהתקיים
אך ורק כשאני מקיים את המחויבות של אהבה שלי אל עצמי, כלומר לומד ומאפשר לאהבה לגדול ולהעמיק קודם כל בתוך עצמי כלפי עצמי.
.
בפועל זהו תהליך בו אנו נפגשים עם דפוסים קדומים כמו:
ריצוי, אשמה, ניסיון לקבל מבחוץ מה שאני לא מאפשר לעצמי לחוות מבפנים,
להרגיש ראוי או בעל ערך ועוד..
ברוך השם יש עם מה להיפגש מבפנים.
.
זה מרגיש טוווב ונותן הרבה חופש לאהוב כאשר אני בא לפרטנרית שלי בידיעה פנימית ש:
" אני ראוי בפני עצמי ומשחרר אותה מהתפקיד
לתת לי אישור זה! "
.
תודה שקראתם. אשמח לשמוע איך מדבר אליכם ואם יש לכןם תובנות משלכם
❤
.
ביום שני ה-14.9.2020 נקיים סדנת היכרות לפעילויות של להתעורר לכוח החיים.
נושאים אלו של תקשורת, לב, זוגיות, קבלה והערכה עצמית, יהיו חלק ממה שנחווה, נלמד ונחקור יחדיו. זוהי טעימה למסלול השנתי ולסמינרים שלנו המיועדים למטפלים ומנחים, כמו גם למי שעושים דרך בתחום ההתפתחות האישית- לב~גוף~מ'ניות ותודעה.
מוזמנים מאוד לבוא לשתף ולהזמין את מי שאתם אוהבים גם.
אם קראתם את מילים אלה והתאריך עבר מוזמנים להקליק כאן לאירועים הקרובים באתר

שבת שלום והרבה אהבה
אור