עבורי השנה חג האביב הוא חג של חירות פנימית.
וכל הנסיבות תומכות למצוא את החופש הזה מבפנים.
ותכלס היכן שאני נמצא נכנסים כעת לסתיו שבמובן מסוים
מזמין אותי להתכנסות הזו באופן טבעי.
אני מסתכל מה למדתי השנה
ומגלה 3 מפתחות עיקריים שהולכים עמי.
.
הראשון הוא המפתח של ההקשבה.
אולי המפתח החשוב ביותר.
ללמוד איך להקשיב ולהיות בנוכחות מלאה.
להקשיב עם כל החושים והלב.
להיות בתשומת לב למקומות בהם אני בוחר להיות, להגיב ולפעול.
להקשיב לדברים הלא נראים לעין. להקשיב לנסתר ולמה שלא נאמר.
להקשיב עמוק עמוק ללבי וללב האנשים איתם אני חי.
להקשיב לאדמה, לעצים ללב העולם.
לנשמה שלי אשר בקשר ישיר עם נשמת המקום בו אני נמצא ועם נשמת העולם.
להקשיב וללמוד איך להביא ולהביעה את הכוונה וכוח הרצון מתוך חיבור פנימי לטבע שורש נשמתי אשר הנו פראי וחופשי.
.
המפתח השני הוא המפתח של הסקרנות והפליאה.
תינוק חיי בפליאה מתמדת. עבורו כל דבר הוא גילוי
כל דבר הוא עולם חדש שנחשף על מנת לבוא עמו במגע.
למדתי שדרך טובה עבורי לחיות בפליאה זו הלכה למעשה
היא ללמוד לשאול את השאלות הנכונות ולהקשיב,
במקום לחפש את התשובות שייתנו לי ביטחון ומשמעות מדומים.
האם אני שמח?
מה נותן לי תחושה של משמעות?
איך המסע האישי שלי יכול להעצים את משפחתי, חבריי לדרך?
איך המסע שלי יכול להעצים את האהבה בעולם?
והחופש הוא האומץ לשאול מבלי שצריך ישר לדעת או לקבל תשובה.
דווקא להסכים להיפגש עם הריק והשקט שאחרי השאלה.
להרפות ולתת לטבע ולמסתורין לבוא עם התשובה בתזמון המדויק אלי.
.
המפתח השלישי הוא מפתח הערגה.
המקום שמסכים להרגיש את החלל של ה'אין'.
את המקום שתמיד רוצה עוד האהבה
ושום דבר בחיים האלו כנראה לא יוכל לתת לו זאת.
וגם אם כן זה יהיה לזמן מה ויחלוף.
וההסכמה לחוש ערגה וגעגוע נשמתי קדום זה כחוויה מלאה בפני עצמה שנותנת מתנה כשמסכימים לצלול לחור השחור שהיא ולגלות מה נולד מצידו השני.
במובן מסוים זה התכלס של חג החירות עבורי.
כאן טמונה התמצית של המסע ועל כל אחד ואחת מאיתנו לעבור אותה באופן חוויתי ישיר. לא מספיק להבין או להסכים או לא להסכים.
ההזמנה היא להתנסות בכך בגופנו ותודעתנו.
.
ועוד דבר קטן (שהוא גם גדול!) ואחרון לעכשיו..
בשנתיים האחרונות ובטח בימים אלו שאני חי בתוך וחלק מקבוצה/שבט
אני חווה משהו שהיה בשבילי רק תאוריה עד כה.
התובנה המחלחלת כי היציאה לחירות אינה יציאה לחירות אישית שלי בלבד.
המסע הזה מזמין אותי למצוא את שותפיי ומשפחתי למסע זה ולעבור אותו יחד עמם.
הגאולה הפנימית אינה תהליך אישי כי אם הזמנה לצעידה משותפת בדרך הלב המתגלה בי, גם דרך עיני חבריי ושותפיי למסע המסתורי הזה שנקרא חיים.
יחד אנו הופכים לצ'קרה חיה ופועמת חיים המהדהדת לאינסוף באופן עוצמתי גדול מכוחי שלי בלבד.
היחד הזה מגלה לי את המשותף לכולנו.
את הלב הפועם האחד שהוא הבית שלנו.
.
חג אביב וחירות פנימית עם אהבה וקירבה לכול משפחתי וחבריי
נשיקות מניו זילנד
אור
🌻💛🌻🌻😉🌻
