מתי נתחבק? ;)

לפעמים אני נפגש במילים שעושות לי את זה ברגע.
מילים שמביאות חרב שחותכת באחת רעיונות שאני מחזיק בהן.
(נראה לי שזה בא מכתבים הודים עתיקים וחכמים…)
"העולם הוא אשליה
רק אלוהים הוא האמת
אלוהים הוא העולם"
.
אז מה בעולם הוא אמת, אשליה או אלוהים עבורי?
ועד כמה אני חופשי להתמסר לעולם
להרפות מהאשליה שבו
ולדוג מתוכו את תמצית האמת?
.
חזרתי מסופ"ש משפחתי והיה לי מופלא טוב ונעים וקרוב ומרפא.
ואני כותב את זה כי זה לא מובן מאליו.
קדמו לזה רגעים של מתח לפני המפגש.. נתחבק לא נתחבק? עם מגע בלי מגע? מסיכה? ואם חלק יבחרו כך וחלק אחרת?…
האם אני מסכן את משפחתי באורך חיי ה"פחות" דקדקני מבחינת הנהלים?
פעם ראשונה מאז שחזרתי מניו זילנד ואחרי כל הבידוד והקורונה ישבתי עם משפחתי המורחבת וחשתי כמה אהבה ומשמעות אני חש רק מלשהות יחד, לצחוק, לדבר על דברים שאולי יש לנו ואולי אין לנו שליטה עליהם. וליהנות מזמן איכות יקר מפז.. וגם מלהתחבק..
.
בתור אחד שנפגש עם אנשים מכל העולם אשר מרגישים לי לא פעם כמו משפחה של נשמות שאני מכיר מזמן עתיק וקודם לחיים אלו, ואולי אפילו לא מכדור הארץ (לך תסביר את זה), יש משהו שתמיד מרגש אותי ומסתורי לי כשאני עם המשפחה הגרעינית הביולוגית שלי מכאן ועכשיו. משהו מאוד אמתי. מאוד מקרקע מאוד נוכח ונוגע בורידים וברקמות העדינים ביותר שבלב.
.
להביא מודעות ושמחה לעולם, ללמד להיפגש עם הצל והאור זה חשוב.
אך בכל פעם שאני חווה חיבור ובסיס של אהבה בלב במעגלי הקרובים,
אני מגלה שאני למעשה כבר בהגשמה של חיי.
שאין לאן להגיע. שהיעד הוא אני!
וכל מה שיקרה או לא יקרה בהמשך פחות חשוב.
רק הרגע ואהבה אמתיים.
.
מאחל לנו שבוע מבורך מלא ברגעים של אמת
 באהבה אור

**התמונה מתוך טקס בהיידן ניו זילנד